ב-23 באפריל 2024 פרסמה נציבות הסחר הפדרלית (להלן: FTC) – סוכנות אמריקאית המוסמכת להיאבק בנוהגי מסחר מטעים ולא הוגנים – חוק שיאסור באופן מוחלט הסכמי אי-תחרות. הסכמי אי-תחרות משמשים כדי להגביל עובדים לעבוד עבור מתחרים או לפתוח עסק מתחרה. החוק אמור להיכנס לתוקפו ב-4 בספטמבר 2024, אך כפי שיפורט להלן, האתגרים המשפטיים בפניהם עומד החוק הנ"ל הולכים ומתרחבים. הנה מה שחברות ישראליות צריכות לדעת.

מהם האתגרים המשפטיים של החוק?

לפחות שלוש תביעות הוגשו בטקסס, פנסילבניה ופלורידה נגד יישום החוק. מתוכן, אחת כבר הניבה צו מניעה ראשוני ועיכוב במועד אכיפת החוק. בתביעה זו, Ryan LLC נגד ה-FTC, שמספרה: 3-24-CV-00986 (N.D. Tex.), מצאה השופטת עדה בראון כי ל-FTC ככל הנראה אין סמכות סטטוטורית לקבוע את החוק. בשעה שצו מניעה ראשוני זה חל רק בנוגע לתובעים בתיק, הפסיקה הסופית של בית המשפט צפויה להתקבל עד 30 באוגוסט 2024, ועשויה למנוע את יישום החוק או לעכב את כניסתו לתוקף בכל רחבי ארה"ב. החלטה ראשונית בתיק פנסילבניה צפויה להתקבל ב-23 ביולי 2024, בעוד שהתיק בפלורידה מתמהמה מאחור בדיונים מתמשכים.

בנוסף לאתגרים ספציפיים אלה, התנגדות משפטית נוספת לחוק מגיעה מהחלטת בית המשפט העליון מיום 28 ביוני 2024 בעניין Loper Bright Ents. נגד Raimondo, שמספרה 22-451, אשר ביטלה את הלכת Chevron משנת 1984 שקראה לבתי המשפט לדחות את פרשנותן של רשויות ממשלתיות לחוקים שהן מנהלות במקרים של אי בהירות לגבי החוק. לאור החלטת בית המשפט העליון, בתי המשפט לא יתירו לסוכנויות אלו, כולל ה-FTC, להמשיך ולפרש את החוק כרצונן. בעוד שהלכת Chevron לא הייתה מרכזית באתגרים המשפטיים שבפניהן ניצב החוק, היא מקשה מעט על יכולתה של ה-FTC להגן על החוק.

האם החוק חל מחוץ לארצות הברית?

החוק שמציעה ה-FTC כולל מגבלות שיפוטיות בהגדרתו מהי "אי-תחרות". ראשית, אי-תחרות המגבילה "עבודה בארה"ב" אסורה. שנית, אי-תחרות המגבילה עובד מ"להפעיל עסק בארה"ב" אסורה אף היא. נוסח החוק חל אפוא על תעסוקה ועסקים בתוך ארה"ב. ואכן, הפרשנות של ה-FTC מסבירה כי "ההגדרה של החוק הסופי לסעיף אי-התחרות מבהירה כי הוא חל רק על עבודה בארה"ב או הפעלת עסק בארה"ב". כלומר, הכלל "לא חל על אי-תחרות אם זו מגבילה רק עבודה מחוץ לארה"ב או פתיחת עסק מחוץ לארה"ב".

האם יש יוצאים מן הכלל?

מטרת ה-FTC בניסוח החוק הייתה ליישם "איסור מקיף" על אי-תחרות. ההגדרות של "גוף עסקי", "העסקה" ו"סעיף אי-תחרות" הן אפוא רחבות ואינן כוללות פירוט של חריגים. אולי החריג הגדול ביותר לחוק מתייחס ל"מנהלים בכירים" המוגבלים באמצעות סעיף אי-תחרות לפני יישום החוק. עבור מנהלים בכירים אלה, ייתכן כי ניתן יהיה לתבוע אותם על הפרת סעיף אי-תחרות גם לאחר יישום החוק החדש. אולם, עבור כל העובדים האחרים, החוק יחול גם רטרואקטיבית, ובעקבות יישומו על כל העובדים - כולל מנהלים בכירים – הם יזכו להגנה הודות לאיסור על הסכמי אי-התחרות.

כיצד זה משפיע על יכולתי להגן על הקניין הרוחני של החברה שלי?

חשוב לציין כי החוק עדיין לא נכנס לתוקף וייתכן מאוד שלעולם לא ייכנס לתוקף. אך המאבקים סביב יישום החוק הם תזכורת טובה לוודא שההגנות על קניין רוחני תהיינה חזקות. באופן ספציפי, חברות חייבות לוודא כי הסכמי ההעסקה שלהן מקנים להן בעלות ברורה על כל ההמצאות, הידע והקניין הרוחני האחר של המעסיק. אם עובד עוזב כדי לעבוד אצל מתחרה, הסכמים מעין אלה עשויים להתברר כקריטיים. יתר על כן, חברות חייבות לוודא כי יש להן מדיניות קפדנית בכל הנוגע לקליטת ועזיבת עובדים. בעת הצטרפות של עובדים או עזיבתם את החברה, עליהם לחתום על הסכמים המאשרים כי הם יודעים ומכירים את מדיניות הקניין הרוחני של המעסיק, ולהתחייב שלא לחשוף מידע סודי מחוץ לחברה - גם לאחר סיום העסקתם. לבסוף, חברות חייבות לאמוד האם סעיפי אי-התחרות שלהן מצייתים לחוקי המדינה הרלוונטיים. ללא קשר לשאלה האם החוק של ה-FTC ייכנס לתוקף, מדינות מחזיקות בגישות משפטיות שונות לגבי ההיקף ויכולת האכיפה של הסכמי וסעיפי אי-תחרות. ציות לחוקי המדינה הרלוונטיים ימשיך להיות מחויב המציאות גם אם החוק האמור של ה-FTC לעולם לא ייושם בפועל.

ג'ף ואליוט הם שותפים בכירים בפניגן. פניגן הוא אחד ממשרדי עורכי הדין המתמחים בקניין רוחני הגדולים בעולם ומקור מהימן לחברות ישראליות. אנו מייצגים כ-250 מהחברות המובילות והמתוחכמות ביותר בישראל, מסייעים לנווט מחלוקות בנושא קניין רוחני ותביעות בנושא הפרת פטנטים, מייעצים בנוגע לדרכים להגנה אסטרטגית על טכנולוגיה לצורך מקסום הערך שלה, מנהלים תיקי פטנטים, ומפתחים אפיקי תשואה באמצעות רישום ורישוי פטנטים יצירתיים. במילים של Chambers USA "העבודה של פניגן היא לא פחות מיוצאת דופן".